סקירה שבועית 30.6.25

החדק היומי, ה🐘וסוף בסקירה יומית
שוק של סלקטיביות ברוטלית, 30 יוני 2025

🐘 היום זה היום שפספסת את האפשרות להשתתף בסדנה הפרונטלית שלי ׳סוחרים עם הראש׳, המתקיימת במלון יוקרה מול היום בת״א


שבוע חדש, אני יושב עם עצמי לשבור את הראש ולחבר את הפאזל.


הרגשתי את זה בגוף - השוק מנער ידיים, מותח את הקפיץ, בודק מי עוקב בעיניים חצי עצומות ומי מתעורר לשינוי פאזה. התחושה הזאת, של להיות בתוך תנועה שוורית חזקה שמריחה כמו מלכודת דובים בתחפושת מלכודת דבש, לא נותנת לי מנוחה. מצד אחד, טראמפ דוחף בלי בושה להורדת ריביות, עם רמיזות על הדחת פאוול וחידוש הקרקס הכלכלי. מצד שני - הוא גם יורה ציוצים שמפוצצים את הסשן באותו יום, כמו היציאה על קנדה והאיומים על מכסים, כאילו הוא מתכנן שוק הפכפך במכוון.


ולמרות כל זה, המדדים לא רק שלא מתרסקים, הם שוברים שיאים. S&P 500, נאסד"ק, דאו, כולם מסיימים את השבוע ברמות שיא - כאילו אין מחר. אבל מאחורי המסך, המספרים מגלים תמונה קצת יותר מורכבת: ירידה בהכנסה הפרטית, צריכה שמתחילה לקרטע, והאינפלציה? עולה. כן, גם מדד הליבה PCE מראה עלייה וזה הריח הכי קרוב לסטגפלציה שראינו לאחרונה. והפד? תקוע, מצד אחד הוא לא יכול להוריד ריבית בלי לספוג אש, מצד שני טראמפ דוחף אותו למדרון.


זה מרגיש לי כמו מופע קסמים שבו כל העיניים מופנות לידיים של הקוסם, אבל הטריק קורה ברקע. כולם עסוקים בריצת המדדים, אף אחד לא שם לב לכך שיותר מדי מהתנועה מבוססת על "Buy the Dip" ופחות מדי על שינוי מהותי בצמיחה או בפרודוקטיביות. שוק שמגיב בעליות לפרסום נתונים שליליים הוא שוק שצריך להרים גבה, אולי אפילו שתיים.


מה שלימד אותי השבוע האחרון זה שאין כזה דבר "הכל ברור". דווקא כשהשוק נראה הכי צפוי עם מגמת עלייה ברורה, מגה-קאפ ממשיכות למשוך והמדדים שועטים, זה הרגע שבו אני חייב לעצור, לקחת צעד אחורה ולשאול: מה אני לא רואה? מה מסתתר מאחורי הקונצנזוס? איזו תנועה לא צפויה יכולה למחוק ימי רווח בתוך דקות?


ולא חסרים טריגרים לשיבוש. טראמפ, כהרגלו, משמש גם כבורר העליון וגם כליצן החצר. הוא מכוון מדיניות פיסקלית דרך הטוויטר, מאיים, מרכך, מאיץ - הכל באותו ציוץ. המסר שלו ברור: או שתשחקו לפי החוקים שלי, או שתשלמו ביוקר. רק שזה בדיוק מה שמערער את הקרקע, אם הכל משתנה בציוץ, אז שום דבר לא יציב באמת.


הנתונים הכלכליים מחזקים את תחושת האנומליה. הכנסה פרטית ירדה, הצריכה ירדה, אבל מדדי המחירים דווקא עלו. והדובדבן? הפד עדיין לא בתמונה עם הורדת ריבית. כלומר, השוק מתמחר עתיד שהוא לא רק ורוד, הוא מלאכותי. התנועה הנוכחית לא נובעת מהרחבת פעילות, אלא מציפייה לרחמים מלמעלה.
והשוק מתנהל בהתאם. ראינו השבוע את Nike מדווחת דוחות ומקבלת תגמול של עלייה חדה. ראינו את GE Aerospace מושכת את סקטור התעשייה לשיאים. ראינו את ITA מזנק. אבל גם ראינו את טסלה, ברודקום, מיקרוסופט, כולן מדממות קלות. זה לא שוק אחיד, זו שוק של סלקטיביות ברוטאלית.
ומה הלאה?


שבוע קצר. 4 ביולי בפתח, שוק סגור, נזילות נמוכה, מה שאומר שכל תנועה יכולה להיות מוקצנת. ביום חמישי צפוי דוח התעסוקה, והוא מגיע עם לא מעט מטען: האם שוק העבודה באמת מאט, או שזה עוד מסך עשן? והאם נתוני האינפלציה ימשיכו להפתיע כלפי מעלה?


במקביל, נרקמת יוזמת חקיקה בסנאט שאמורה להשפיע על מס ההכנסה של משקי הבית הגבוהים שזה אומר שינוי תקרת ה-SALT. הסנאט מצביע אולי כבר השבוע. ואם זה עובר זה יכול ליצור שינוי משמעותי באקלים הפיסקלי של ארה"ב.


עבורי, זה שבוע שבו כל החלטה חייבת להיות מבוססת על תרחישים חלופיים. זה לא שבוע של ודאות, אלא של הכנות. אני מסתכל על סקטורים חזקים כמו תעשייה וצריכה, אבל לא מתמסר. ממשיך לשים פוקוס על מה שלא עולה, בגלל ששם מסתתר לפעמים הסיפור האמיתי. כשהשוק כולו מסתחרר סביב פוסטים של פוליטיקאים ודוחות מעורפלים אני חוזר לבייסיק: ניהול סיכונים, קריאה אמיתית של המחיר, והכנה לבלתי צפוי.


וזה בעצם כל הסיפור: אם אתה מרגיש בטוח מדי אז כנראה שאתה לא רואה משהו. ואם אתה לא רואה משהו, אז הגיע הזמן לבדוק שוב את המפה.


שבוע טוב ומבורך
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳